יש המון סיבות בגללן ילדים לא מרגישים קרבה או אהבה לסבא וסבתא. יכולות להיות סיבות שטחיות שקל נורא לפתור כמו ריח הגוף (להביא קרם או בושם כמתנה) או מגע ואז אפשר להגיד לסבא וסבתא בעדינות שהילד לא אוהב שהם מוחצים לו את הלחיים.
סיבות אחרות יכולות להיות מרחק פיזי, שסבא וסבתא גרים רחוק או עסוקים מאוד בחייהם הפרטיים. כדאי לזכור שצריך שבשביל חיבור רגשי צריך להשקיע זמן ואנרגיה על מנת ליצור חיבור רגשי.
מצאו יחד עם סבא-סבתא זמן למפגשים, ארוחות ערב ושיחות וידאו עם הנכדים על בסיס קבוע ולא רק מפגשים בהם הם משמשים כבייביסיטר בחופש.
כדאי לשים לב מה אנחנו משדרים לילדים שלנו. אולי אנחנו כועסים על ההורים שלנו או שומרים טינה והילדים שלנו קולטים את זה בשפת הגוף שלנו או שומעים שיחות "של מבוגרים" בהם אנחנו "מלכלכים" על סבא וסבתא.
אם זה המקרה, והילדים מספיק גדולים ובוגרים, דברו איתם ותסבירו להם ש"סבא וסבתא מאוד אוהבים אתכם, ואולי ביניהם לביננו יש יחסים אחרים, זה לא אומר שהם לא יהיו סבא וסבתא מדהימים כלפיכם".
זכרו שצורת החינוך שלנו שונה מצורת החינוך של ההורים שלנו. אולי הילדים שלנו לא אוהבים שסבא וסבתא קשוחים איתם או מתוסכלים מהם. נסו להיות נוכחים במפגשים בשביל לדאוג שסבא וסבתא יוכלו ליהנות מהחברה של הילדים בלי האחריות ההורית. אחרי מספר מפגשים סבא וסבתא והנכדים כבר יבינו אחד את השני ויוכלו ליהנות מאווירה משוחררת.
יכול להיות שהמציאות לא תתאים לתמונה שלכם שאמורה לייצג משפחה אידיאלית אבל יכול להיות שבשביל ההורים שלנו והילדים שלנו היחסים טובים כמו שהם. נסו לשמור על רמת ציפיות ריאלית.
רוצים לחזק את הקשר עם של הנכדים עם סבא וסבתא היכנסו לכתבה של דליה כהן, מנהלת "צהרים טובים" בכתבה הבאה
